בס"ד
בוקר אחד ילדי רץ אלי בהתלהבות וסיפר שהוא צייר ענק עצום שהוא כל יכול, מן מפלצת כזו טובה שיש לה כוחות על. הרהרתי לעצמי וחשבתי, שהרי כל ילד נולד עם ענק פנימי שגודל בתוכו, אנחנו עוברים חוויות בחיים והענק סופג את הכל וגודל יחד אתנו. אין ספק שבעודנו קטנים, להורינו אחריות כל כך גדולה לטפח את הענק הזה שנקרא פוטנציאל, הענק הזה שנקרא חוזקות, יכולות, תעצומות נפש… והיום כבוגרים האחריות בידיים שלנו, כי יש לנו את הבחירה להשתמש ולהפעיל את הענק בתוכנו להתפתחות, לגדילה ולהעצמה. העניין הוא שאנחנו לא תמיד מכירים אותו, לא תמיד מחוברים אליו. הענק הזה הוא היכולות שטמונים בתוכנו כאשר אנחנו חווים דברים, מתגברים, מצליחים. אנחנו כבני אדם יכולים להכיר בפוטנציאל, יכולים להכיר בענק הזה ולדעת שהוא קיים בתוכנו אך לא תמיד נאמין בו ונביא אותו לידי מימוש.
אצל כל אחד הוא נראה אחרת, ענק מסוג אחר, יכולות אחרות. אבל כדי שנכיר אותו ונדע איך הוא נראה, אנחנו צריכים להכיר את עצמנו, להכיר את החוזקות שיש בנו. לדוגמא, אני שומעת הרבה פעמים אנשים שכאשר נותנים להם מחמאה הם ישר מבטלים אותה :"מה פתאום אתה לא מכיר אותי" "זה לא קשור אלי זה ממש במקרה.." ועוד כל מיני תגובות מקטינות שבסופו של דבר אנחנו נעשים חסרי בטחון עצמי כי אנחנו באמת מאמינים שאין בנו את אותם החוזקות. חלק מאתנו שמעו את התיווך של החוזקות והיכולות שלהם מההורים או מהסביבה שבה הם גדלו וחונכו. ולחלק מאתנו לא הייתה הסביבה המטפחת שאפשרה לו להכיר את עצמו, את החלקים המשמעותיים שבו.
דוגמא לחוזק ששמעתי בתור ילדה היה, שהייתי קטנה אימא שלי תמיד אמרה לי שאני בוגרת ואני יודעת להקשיב לאחרים והעצות שלי חכמות ומחזקות. זאת אומרת שגדלתי עם ההבנה שיש לי את יכולות ההקשבה והשיח התומך לאחרים. דוגמא לחוזק מחליש היה שבתרבות ובחינוך שבו גדלתי לא היה מקובל שילדים מביעים דעה וכאשר אני עמדתי על דעתי התגובה מהמשפחה המורחבת הייתה שלילית ונחשבתי לחוצפנית. הרבה פעמים הסביבה והדמויות שטיפלו בנו מטשטשים את האוצר הגלום בנו. אך אל לנו להשאיר את האחריות בידיהם אלא להחזיר לעצמנו את האחריות ובכך להחזיר לעצמנו בעצם את הכוח! הכוח החשוב ביותר שאני יכול לקחת אחריות על החיים שלי ולנתב אותם למסלול שאני רואה לנכון על ידי הכרות טובה ומעמיקה עם הענק שבתוכי.
בתהליך טיפולי אני מרבה להתמקד בגישת הכוחות עם מטופלים שלי ששמה דגש על הכוחות של המטופל ולא על החולשות שלו. אנחנו השופטים הכי קשים של עצמנו ונוטים להתמקד בחולשות שבנו, ואחד הדרכים שבהם אני מטפלת בתהליך טיפול אישי וטיפול זוגי הוא בהתמקדות החלקים של החוזקות, לשים זכוכית מגדלת על הכוחות שטמונים במטופל.
דרך אחת מיני רבות להגיע להעצמה אישית ולמלוא הפוטנציאל החבוי בנו, היא להביא לעולם את האותנטיות והספונטניות כי לכל אחד מאתנו יש מתנה גלומה שאתה נולדנו.
אז בואו נעשה איזה תרגיל קטן… חישבו על רגע על ארוע מכונן בחייכם, רגע שאותו אתם זוכרים כמשמעותי, שעיצב את מי שאתם היום.
כתבו את הרגע הזה על דף
איזה חוזק אתם מזהים שהיה לכם שם?
אמיץ, חזק, מעורר השראה, אחראי, שאפתן, בעל נתינה, אותנטי, סובלני….ועוד.
לדוגמא: שהייתי בת עשר אימא שלי הייתה בחודש שמיני להריונה והינו בדרך לבלוי בדיזינגוף. תוך כדי הליכה אימא שלי שמה לב שהיא מדממת. היא כמובן ניסתה לשדר לי שהיא רגועה וזה שום דבר אבל אני כמובן נלחצתי ומיד תפסתי פיקוד. הרמתי את היד לעצור מונית, הכנסתי את אימא שלי למונית ונסענו לבית החולים. רק כדי לא להשאיר אתכם סקרנים ולקטוע את הסיפור, אז אימא שלי והעובר היו בסכנת חיים וביום למחרת אימא שלי ילדה את אחותי המהממת ושתיהן בריאות ושלמות ב"ה.
הרגע המכונן עבורי היה הרגע שבו תפסתי פיקוד וניהלתי את המצב בתור ילדה בת עשר!! החוזק והיכולת שאני רואה בעצמי מאותו רגע מכונן הוא עוצמה. מאותו רגע מכונן אני מבינה שיש חלק בי שהוא עוצמתי, והחלק הזה מלווה אותי לאורך חיי.
מה הוא הרגע המכונן שלכם? מה החוזקות והיכולות שיש בכם? כתבו והתמקדו ברגע ספציפי והכי חשוב תגלו את החוזק שטמון בכם.
לכל אחד מאתנו ישנם רגעים מכוננים, בעבר הרחוק וגם בעבר הקרוב. אינסוף רגעים מכוננים אך הסוד הוא לדעת להתבונן בהם, לדעת לתפוס אותם וללמוד על חלקים שקיימים בעצמנו.
אני מאחלת לנו שנה טובה, שנה של התבוננות בחלקים המקדמים שבנו, בחלקים שמצמיחים אותנו וגורמים לנו להיות הגרסה הכי טובה של עצמנו. שנה טובה לכל התלמידים שהתחילו את השנה היום.. בהצלחה רבה.