"את יותר מידי רכה אתו, אין לך מילה והוא עושה מה שהוא רוצה, אני אומר לו שאני לא מסכים ואת שוברת לי את המילה ונותנת לו לעשות מה שהוא רוצה, נמאס לי".
כך נשמעים לעתים הורים שדעותיהם שונות בחינוך הילדים והקונפליקטים הללו מתקבלים באופן אישי על המערכת הזוגית. ישנם זוגות רבים שצוברים כעסים והיחסים בניהם נפגעים בעקבות חוסר הסכמות סביב נושא חינוך הילדים.. האם אתם מכירים מצבים שכאלה? האם יש לכם עדיפות לילד מסוים ולבני זוגכם עדיפות על ילד אחר? כמה מקום אתם נותנים לניגודים הללו וכמה זה משפיע על טיב היחסים בניכם? איך זה משפיע על הילדים?
לכל הורה אופי ודרך פעולה ייחודי לו. ההורים תופסים צדדים מנוגדים, ההורה – הרך המאפשר האמפתי, וההורה – שמציב גבולות החלטי וקשוח. גישה שונה בין זוגות היא מאוד לגיטימית, כל אחד מבני הזוג מגיע מרקע שונה מדפוסים שונים מהילדות. גיבוש האישיות וההסתכלות לגבי החיים נעשה תוך כדי גדילה והוויה של חוויות שחווינו בחיינו. וכאשר אנחנו מביאים את עצמנו לתוך זוגיות ומשפחה אנחנו מבטאים את כל המכלול של האישיות שלנו. כאשר שני אנשים בוגרים מתחברים, שניהם מביאים למשפחתיות את אותו המכלול ולומדים לחיות ולאזן בין הניגודיות. וזאת על ידי ויתור, שיח הסכמה ואולי אף הסבר למה אני חושב שהדרך שלי היא הנכונה.
תרגיל מצוין שאני ממליצה להורים שמגיעים אלי לקליניקה הוא להחליף תפקידים. ההורה שפועל יותר ברכות ומתייחס באופן דמוקרטי יתפוס את התפקיד של ההורה המציב גבולות והקשוח וההורה הקשוח המציב גבולות הפועל באופן אסרטיבי. התרגיל גורם לנו להבין את המקום של השני ובמקום ליצור ניגודיות קיצונית אנחנו נוכל יותר להתקרב בדעותינו ולרכך את השוני שנוצר עם השנים בבחירת תפקידים בחינוך הילדים. חשוב לציין שהורים לא חייבים להתנהל באותו אופן והרבה פעמים זה אף בלתי אפשרי, אבל אם נבין שכל אחד מאתנו תורם לילדים בדרך שלו אולי נצליח לשחרר ולהיות יותר בקבלה…
קטיה זמיר בזיני
מטפלת ומדריכה הורית, התמחות בבית חולים שניידר – טיפול בהורים לילדים עם בעיות התנהגות
לשאלות ניתן לפנות אלי במייל: