פתאום משהו קרה

בס"ד

אני נוהג ומהרהר במוחי איך תיראה הפגישה, מי זו המטפלת שאשתי נועה קבעה אצלה. אנחנו עוברים על פני השדות שפרוסים בצדי הדרך של כביש מספר 3, חולפים על פני מנזר השתקנים, רכס עמק איילון מערבית מכיוון ירושלים. אני פותח קצת חלון ושואף אויר וממלא את ריאותיי אולי כדי להוריד את מפלס המתח. היא יושבת לידי עדינה ושברירית מכונסת בעצמה. כבר הרבה זמן שאנחנו לא מצליחים לתקשר. זה לא שאנחנו לא מנסים אלא הבעיה היא שאנחנו פתאום לא מצליחים להעביר את הרגשות שלנו כמו שאנחנו חווים אותם בתוכנו. היא מפרשת כל מילה שאני אומר ואני מרגיש שהיא מוציאה דברים מהקשרם. היא נעלבת ממני והרבה פעמים אף בוכה. זה קשה לי, אני אוהב אותה, היא יקרה לי, יש לנו שלושה ילדים יחד ועד לא מזמן הייתי בטוח שאנחנו המשפחה הכי מושלמת שיכולה להיות. אבל פתאום משהו קרה, ולאט לאט התחלנו להרגיש מן תחושה חזקה של זרות, הרגשתי שהיא מתרחקת ממני. לפני שבוע היא שאלה אותי אם אני רוצה לבוא אתה לטיפול זוגי, האמת שנבהלתי, התחלתי להתגונן ולהאשים. לא רציתי להאמין שאנחנו נמצאים במצב הזה ושאנחנו לא יכולים לגשר על הפערים. אני מבין שיש אולי בעיה אבל לא מתאים לי לעשות איזה שינוי משמעותי בחיים שלנו, אני בהחלט חושב שזה משבר שיחלוף ונחזור לשגרה רגילה כמו שהיה עד עכשיו. היא התעקשה וטענה שהיא לא יכולה לשאת את המצב הזה יותר ולבסוף התרצתי. גם לי נמאס מהמצב הזה, כי בשורה התחתונה גם אני פגוע מההתנהגות שלה ומהיחס שלה כלפיי. יש לי הרבה מה להגיד בפגישה הזו שהיא קבעה.

אנחנו חולפים על פני הגשר המרשים שנמצא בדרך לירושלים, הוויז מראה לי עוד שתי דקות נסיעה. אני מרגיש את הלב פועם, כאילו מתכונן לקרב שבסופו בטח המטפלת תכריע ותקבע מי צודק ומי באמת צריך לעשות פה שינוי. אני אספר לה הכל, על כל הסבל שאני עובר לאחרונה, על הילדים המסכנים שהרבה פעמים שומעים את הוויכוחים והצעקות שלנו. אני פונה שמאלה, עובר שער, פונה ימינה וימינה והוויז מודיע שהגענו ליעד. אנחנו יוצאים לאט מהרכב, עדיין בשתיקה ואני בתוך ליבי אומר: "למה היא הייתה צריכה להביא אותנו לכאן?? אני מקווה שהפגישה לא תפרק אותנו לגמרי".

מי מאתנו חווה קשיים עצומים אבל חושש מאוד ללכת לטיפול? התסכול העצום הזה "שאם רק הוא/היא יבינו שהם טועים שאם רק ישנו את ההתנהגות שלהם יהיה בסדר". "כל הקשיים שלי זה בגללו/ה". "הזוגיות שלנו יכולה להיות כל כך טובה אם הוא יפסיק להתנהג כך…" ועוד משפטים מהסוג הזה שרואים בצד השני את הבעיה בקשר. בתהליך הטיפולי אנחנו לומדים לקחת אחריות על החלקים שלנו שגורמים לשני לתסכול. כאשר אנחנו לוקחים אחריות אנחנו קודם כל לומדים על עצמנו מי אנחנו ומה עלינו לשפר בעצמנו. סביר להניח שדפוסים שעל פיהם אנחנו פועלים באים לידי ביטוי גם עם אנשים נוספים, ילדינו, משפחה, חברים, עמיתים לעבודה…אין ספק שבדינמיקה הזוגיות הדפוסים הרבה יותר בולטים ובאים לרעתנו. לכן הרבה זוגות שאינם מכירים את המפה כל אחד של עצמו בסופו של דבר מתגרשים. הרצון לשנות את השני ולראות מה בחסר אצל בני זוגנו הוא מאוד חזק, כאשר לקחת אחריות ולעשות שינוי הרבה יותר קשה. בזוגיות אנחנו מושפעים אחד מהשני, דורכים על פצעים (זיכרונות ילדות), ומנסים בכל מעודנו להגן על עצמנו. ההגנות הללו מובילות לריחוק והרבה פעמים לפרידה.

בתהליך הטיפולי הזוג לומד להכיר את המפה של עצמו ואיך שזה משפיע על הדינמיקה הזוגית. לומדים להכיר את עולמנו ועולמו של השני על ידי הדרכה מקצועית שלי. בני הזוג מפתחים סקרנות אמפתיה וחמלה אחד כלפי השני והתוצאה היא קרבה חברות אהבה ותקשורת מעולה.

אני מזמינה  אתכם להשקיע ולהתנסות בתהליך הכי חשוב בחיים, זהו המדד העיקרי לאיכות חיים טובה, כי אם הזוגיות משגשגת אז הכל קטן עלינו.

קטיה